אירופה

החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?

לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?

על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

תגובת האיחוד האירופי[1] למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם הוא לא בלתי רלוונטי. הרלוונטיות העיקרית שלו היא בתחום האזרחי, בעיקר באמצעות מאמציו לשמר את הרשות הפלסטינית ולקדם בה רפורמות, ובשל תפקידו כבונה יכולת. ליכולות ולמעשים של האיחוד האירופי יש משמעות מדינית באשר ל"יום שאחרי" המלחמה. לאיחוד האירופי יש כלים רבים שביכולתו להפעיל באזור, אולם מחלוקות פנימיות וריבוי קולות מונעים ממנו לממש זאת ולמצות אותם במלואם באופן קולקטיבי. המאמר סוקר באילו תחומים ניכר ריבוי קולות וממפה את המחנות החדשים שנוצרו בתוך האיחוד האירופי בעקבות המלחמה בעזה.